|
עמוד הבית
>
עמירם שמיר
|
המאבטח המיתולוגי של בן גוריון הלך לעולמו
עמירם שמיר היה ראש היחידה לאבטחת אישים בשב"כ וניהל את ביקורו ההיסטורי בארץ של הנשיא סאדאת. בשנותיו הראשונות בשירות היה מהמאבטחים של דוד בן גוריון. שמיר נטמן ליד בנו, שנפצע בפיגוע ומת שנים אחרי מדום לב במהלך טיול
איתמר אייכנר פורסם: 24.01.18 , 15:13
עמירם שמיר. "סייע להפוך את היחידה למאורגנת ומודרנית"
עמירם שמיר, לשעבר ראש היחידה לאבטחת אישים בשב"כ ומי שניהל את מערך האבטחה במהלך ביקורו ההיסטורי בארץ של הנשיא אנואר סאדאת ב-1977, נפטר אתמול והוא בן 78. שמיר נקבר ליד בנו שנפצע קשה בפיגוע בבית ליד ומאוחר יותר מת מדום לב במהלך טיול אופנועים.
שמיר התגייס ליחידה עוד בימי ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון והיה משומרי ראשו. לאחר מכן שמיר היה מאלה שהקימו את מערך האבטחה של בן גוריון אחרי שפרש לשדה בוקר. הוא כיהן כראש היחידה לאבטחת אישים בשב"כ בשנים 1978-1975 וגולת הכותרת של תפקידו הייתה לנהל את מבצע האבטחה המורכב במהלך הביקור של הנשיא סאדאת בישראל.
שמיר (ראשון מימין). "התרומה שלו הייתה חשובה מאוד"
"עמירם שמיר היה מראשי היחידה שסייעו להפוך אותה ליחידה מאורגנת ומודרנית, אחרי עשרות שנים שבהן היא הייתה מסופחת ליחידות שונות בשב"כ. ככל שנוספו המשימות היה צורך ביחידה גדולה יותר ומסודרת, כאן עמירם נכנס לתמונה והתרומה שלו הייתה חשובה מאוד", סיפר טוביה ליבנה, שהיה ראש היחידה החמישי לאבטחת אישים בשב"כ (באמצע שנות ה-80).
לאחר פרישתו מהיחידה לאבטחת אישים עבר שמיר לאגף הביטחון באל אל והיה אחד ממנהליו. באמצע שנות ה-80 פרש שמיר מאגף הביטחון ומאז עסק באבטחת מתקנים, אבטחת אישים ואבטחת תעופה. בשנה האחרונה הוא חלה ולא הצליח להתגבר על מחלתו.
שמיר השאיר אחריו אישה (לאה) ושני ילדים. בנו גיא שהיה לוחם מצטיין בצנחנים, נפצע פעמיים בלבנון ולאחר מכן נפצע קשה בפיגוע בבית ליד בינואר 1995. לאחר שהחלים מהפיגוע חזר להשלים את השירות בצה"ל וכשהשתחרר נפטר במפתיע מדום לב במהלך טיול אופנועים בארץ.
כ-300 איש ובהם בכירי השב"כ לשעבר ליוו היום את שמיר בדרכו האחרונה בבית העלמין הישן בראשון לציון. הוא נטמן באותה חלקה שבה נטמן בנו גיא.
|
|
|
| חדשות
|
כתבה אישית של אברהם רותם
אַבְטָחָה אֵינָהּ בִּדּוּר, רְכִילוּת וְסִפּוּרִים לַחֶבְרֶ'ה
הַפָּרָשִׁיּוֹת בַּתּוֹרָה "אַחֲרֵי מוֹת, קְדוֹשִׁים וֶאֱמֹר"
הֵן שֵׁם נִרְדָּף לְתָאֵר ז"ל כְּמוֹפֵת וּכְבוֹדוֹ לִשְׁמֹר.
יֵשׁ וּלְעִתִּים, חֲבֵרִים וּבְנֵי מִשְׁפָּחָה בְּכָךְ מַגְזִימִים
בְּסִפּוּרֵי אָנֶקְדּוֹטוֹת אִם שֶׁחָווּ, אוֹ הָיוּ כְּחוֹלְמִים.
יֵשׁ גַּם וז"ל בְּטֶרֶם לֶכְתּוֹ יְסַפֵּר בְּדִיחוֹת וּבְדוּתָא
שֶׁמִּבִּלְעָדָיו אֵין הַזּוֹכֵר וְיָכֹל לְהָעִיד עַל נְכוֹנוּתָהּ.
אָמְנָם הַבְּדִיחוֹת, אָנֶקְדּוֹטוֹת וְהַבְּדוּתוֹת כָּל כֻּלָּן
שִׁעְשְׁעוּ וּבִדְּרוּ כִּי הז"ל הַזֶּה הָיָה כִּשְׁרוֹנִי כְּלֵיצַן
בְּדִיחוֹתָיו סֻפְּרוּ פְּעָמִים אֵין סְפֹר עַד הָיוּ כֶּאֱמֶת,
עַד אוּלַי מוֹנוּמֶנְט לִשְׁמוֹ יִבָּנֶה וְיִכָּתֵב סֵפֶר לְמֵת.
***
הַקְדָּמָה זוֹ תּוֹצָאָה לִקְרִיאָתִי רֵאָיוֹן בּוֹ סִפֵּר ז"ל,
וְזֶה הֱבִיאַנִי לִכְתֹּב מִלִּים אֵלּוּ, בְּהַכִּירִי אֶת הנ"ל.
לְדִידִי, הַכָּבוֹד לָאִישִׁים וְלִמְאַבְטְחִים יוֹתֵר חָשׁוּב,
מִזֵּכֶר ז"ל, אַף שֶׁהָיָה לֵיצָן מַצְחִיק, בַּדְרָן וְאָהוּב.
שָׁנִים אֲחָדוֹת שֶׁאֲנִי מִתְלַבֵּט אִם לוֹמַר וּלְפַרְסֵם
מַאֲמָר כְּנֶגֶד מְסַפְּרֵי בְּדוּתוֹת מִבְּלִי לְהַזְכִּיר שֵׁם,
בְּעִקְבוֹת סִפּוּר בְּדוּתָא עַל מַנְהִיגַת הַמְּדִינָה ז"ל
שֶׁנּוֹעֲצָה בּוֹ כִּמְאַבְטְחָהּ וְלֹא בָּאַחֵר, מַמָּשׁ בַּמַּזָּל,
אִם לְיָרֵט מְטוֹס נוֹסְעִים לוּבִי וְאִם אוֹתוֹ לְהַפִּיל
וְהוּא שֶׁהִצִּיעַ לָהּ לְהוֹרוֹת לְחֵיל-אֲוִיר לְשַׁגֵּר טִיל
וְאָכֵן הַמָּטוֹס הַלּוּבִי הַזֶּה הֻפַּל מִשְּׁמֵי מִדְבָּר סִינַי.
נִדְהַמְתִּי לְמִשְׁמָע זֹאת, הִתְאַפַּקְתִּי וְנָשַׁכְתִּי שְׂפָתַי.
תַּדְהֵמָתִי בַּעֲבַר כְּתַדְהֵמָתִי הַיּוֹם בְּקָרְאִי הָרֵאָיוֹן,
הַאִם הָאִישִׁים בְּיִשְׂרָאֵל אֱוִילִים רָאשֵׁי הַשִּׁלְטוֹן?!
הִכַּרְתִּי כַּמָּה מֵהֶם וְיוֹתֵר מֵאוֹתוֹ הז"ל וְמִזֶּה הַחַי
וְהִגִּיעַ הַזְּמַן לִקְרֹא לַחֲבֵרִים שֶׁגַּם הֵם יִקְרְאוּ דַּי!
שָׁמַעְתִּי מֵאִישִׁים ומרל"שים עַל הז"ל שֶׁבָּרֵאָיוֹן,
לְעוֹלָם לֹא אֲפָרְטֵם. אָנֹכִי מַקְפִּיד לִשְׁמֹר עִקָּרוֹן,
שֶׁלִּמְּדוּנִי קוֹדְמַי, וְלִמַּדְתִּי רַבִּים וּבְמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים-
אֶת שֶׁהַמְּאַבְטֵחַ עֵד לְצִדֵּי מְאֻבְטָח עָלָיו לְהַפְנִים
עָלָיו לִהְיוֹת כְּאוֹתוֹ "בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה,"
כֻּלָּם הֵבִינוּ שֶׁעִקָּרוֹן זֶה חִיּוּנִי וְאֵינוֹ סְתָם הַטָּפָה.
לְאִישִׁים נִלְוִים מְאַבְטְחִים בַּעֲלֵי יְכוֹלֶת וְהָאֵיכוּת
לְאַבְטֵחַ הַהַנְהָגָה הַדֶּמוֹקְרָטִית בְּהַקְרָבָה וּמְסִירוּת.
הִמָּצְאוּתָם לְצִדֵּי הָאִישִׁים אֵינֶנָּה בִּזְכוּת שַׁיָּכוּתָם,
מוֹצָאָם, אוֹ מִשְׁפַּחְתָּם הֵם שָׁם בִּשְׁלִיחוּת מְדִינָתָם!
וְעִם הַכָּבוֹד לַבַּדְרָן ז"ל אוֹ חַי, לַמְּשָׁרֵת וְלַגִּמְלַאי,
חוֹבָה לְהַצִּיב מַחְסוֹם בִּפְנֵי מְאַבְטֵחַ מְרָכֵל וּבַדַּאי!
לְמַעַן הַגִּלּוּי הַנָּאוֹת,
אֲנִי מוֹדֶה "שֶׁחָטָאתִי" בְּכִתְבֵי סֵפֶר "הָאֱמֶת, חָבֵר"
סֵּפֶר המְסַקֵּר אֶת הָאֵרוּעִים, נִבְדַּק וְזָכָה גַּם לַהֶתֵּר,
סֵפֶר שֶׁנִּתֵּחַ אֶת הַמֶּחְדָּל בְּאַבְטָחַת רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה,
וְהִצְבִּיעַ עַל הַכִּשָּׁלוֹן וְאַשְׁמַת הָאַבְטָחָה הָאֻמְלָלָה.
אברהם רותם.
07.04.2017
09/04/2017
|
|