|
עמוד הבית
>
דברים של אברהם רותם באזכרה לעמירם
|
|
לְעַמִּירָם שָׁמִיר בַּחֲלוֹף שָׁנָה,
עַמִּירָם, מְיַסֶּרֶת הפְּרֵדָה מֵחֲבֵרוּתנו בַּת יוֹתֵר מִיוֹבֵל שָׁנִים
שֶׁעָמְקָהּ נִכֶּרֶת, דַּוְקָא שֶׁלֹּא מִתְרָאִים שָׁנָה פָּנִים אֶל פָּנִים
ועִתִּים נִדְמֶה לָנוּ שֶׁהֵעָדְרוּתְךָ הִיא רַק זְמַנִּית, כְּמוֹ בַּחֲלוֹם
בִמְיֻחָד שֶׁהִסְתַּלַּקְתָּ וְשֶׁלֹּא כְּהֶרְגֵּלְךָ- "בִּלְהִתְרָאוֹת וְשָׁלוֹם,"
נִפְגַּשְׁנוּ, דֶּרֶךְ קֶבַע בְּיָזְמַת וּבְתֵאוּם אִיצִיק לֵוִי יַאֲרִיךְ יָמִים,
אִיצִיק וַאֲנִי הִתְרַגַּלְנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ מַגִּיעִים למִּפְגָּשׁ הרִאשׁוֹנִים,
שָׁם סְבִיב שֻׁלְחָן חִכִּינוּ עַד שֶׁאוֹתְךָ בִּצְעִידָתְךָ הָיִינוּ מְזַהִים.
הֲלִיכָה זְהִירָה תּוֹךְ מַבָּט סַּקְרָנִיּ וּבוֹדֵק הַסָבִיב כְּאָז בַּיָּמִים.
אַף הַיּוֹם, בִּפְגִישָׁתֵנוּ בִּלְעָדֶיךָ, לְרֶגַע כְּאִלּוּ אֲנַחְנוּ כחוֹלְמִים
שֶׁנְּזַהֶךָ כְּבֶעָבָר גְּבַהּ קוֹמָה הצּוֹעֵד, הַבּוֹחֵן וְסוֹקֵר כְּעַמִּירָם,
מַגִּיעַ עָדֵינוּ וַעֲדַיִן סוֹרֵק כְּבוֹחֵן לִקְרַאת הַגָּעַת אֵיזֶה אחַ"ם,
לִהְיוֹת מְשֻׁכְנָע שֶׁטֶּרֶם לְחִיצַת הַיָּדַיִם הִכִּיר וְזִהָהּ אֶת כֻּלָּם,
כּמַדְגִּים עֲרִיכַת בִּקֹּרֶת-בִּטָּחוֹן, וּבְכָךְ עַמִּירָם, הָיִיתָ מֻשְׁלָם
לֹא הָיִיתָ אִישׁ המַקְפִּיד ומֻּשְׁפָּע מִמַּנְיֶרוֹת. בְּעִבְרִית-גִּנּוּנִים,
בְּהַכִּירִי אוֹתְךָ, הָיִיתָ מַסְמִיק לוּ שָׁמַעְתָּ הַיּוֹם אֵלּוּ הַדְּבָרִים,
אָנֹי אִישִׁית הִכַּרְתִּיךָ לִפְנֵי יוֹבֵל בְּ-605 מֵאַבְטָחַת הָאִישִׁים,
"מֶּענְטְשׁ" יְשַׁר דֶּרֶךְ, צָנוּעַ, הָגוּן וְהוֹגֵן לַאֲנָשֶׁיךָ כְלָאִישִׁים
אֵלֶּה אָכֵן הֵן מִדּוֹת הָרְאוּיוֹת לְשַׁמֵּשׁ כדֻּגְמָא ובִּמְיֻחָד הַיּוֹם.
רָאִיתָ, שָׁמַעְתָּ, נָכַחְתָּ כְּעֵד לְאֹרַח חַיִּים בִּפְעִילוּת וְאֵרוּעִים,
עֵד נֶאֱמַן סוֹד "ְבּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה" בְּכָל הַמּוּבָנִים,
מִמְּךָ בְּיַחַד עִם אַרַלֶ'ה אֵלדן יַאֲרִיךְ יָמִים, לָמְדנוּ אָז בַּשָּׁנִים,
לְהַקְפִּיד בְּדִוּוּחַַ לִמְמֻנִּים עַל חֲרִיגוֹת וַעֲבֵרָה עַל חֹק וִּנְהָלִים,
בְהַקְפָּדָה לֹא לְנַצֵּל לְצֹרֶךְ אִישִׁי וְעִסְקִי אֶת שׁהָיִינוּ לוֹ עֵדִים.
עַל אֵלּוּ יֵחָרֵת שִׁמְךָ וכְּדֻגְמָא לְחִנּוּךְ הַמְּאַבְטֵחַ שֶׁבּוֹ בּוֹטְחִים
שֶׁעֶצֶם הֱיוֹתוֹ עֵד, צוֹפֶה וְשׁוֹמֵעַ זוּ ההוֹכָחָה שֶׁעָלָיו סוֹמְכִים,
וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁכָּל שֶׁהִנּוֹ עֵד לָהֶם- שִׂיחוֹת, פְּעִילֻיּוֹת וּדְבָרִים
חָל עָלָיו אִסּוּר לְגַלּוֹת לְאִישׁ, בְּוַדַּאי לֹא לַתִּקְשֹׁרֶת וְלַזָּרִים,
וְאִם הָיָה עֵד לָעֲבֵרָה עַל הַחֹק, עָלָיו הַחוֹבָה לְדַוֵּחַ לַמְּמֻנִּים!
אִישִׁית, אֲנִי נוֹשֵׂא וְאֶשָּׂא עִמִּי בְּזִכְרוֹנִי חֲוָיוֹת מְּלֵילוֹת וְיָמִים,
בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ וְהַרְחֵק בָּאֲרָצוֹת וִמְדִינוֹת רַבּוֹת מֵעֵבֶר לְיָמִים.
תָּמִיד הָיִית דֻּגְמָא בִּצְנִיעוּת, בָּעֲנָוָה וביֹשֶׁר כְדֻגְמָא לַצְּעִירִים.
אַחֲרֵי פְּרִישָׁתְךָ לֹא נִסְחַפְתָּ אֶל תּוֹךְ שׁוּק הַמֻּמְחִים וְיּוֹעֲצִים.
וְכָל שֶׁהִשְׂכִּיל לְהִוָּעֵץ בְּךָ גִּלָּה שֶׁהִנְּךָ מִבֵּין טוֹבֵי הַמִּקְצוֹעָנִים.
נַפְתּוּלֵי חַיַּי, עִתִּים סִכְּלוּ וּמָנְעוּ מִמֶּנִּי מִלְּהִשְׁתַּתֵּף בַּמִּפְגָּשִׁים,
אַך מִיָּד בְּהַגָּעָתִי אַרְצָה, צִפִּיתִי תָּמִיד לִשְׁמֹעַ- מָתַי נִפְגָּשִׁים.
אָכֵן לְשִׂמְחָתִי, אִיצִיק בִּדְבֵקוּת חֲבֵרִית יוֹזֵם, כְּאָז הַמִּפְגָּשִׁים.
בְּהַגִּיעֵנוּ לִמְקוֹם הַמִּפְגָּשׁ הַיּוֹם, לְרֶגַע אָנוּ כְּמוֹ לְךָ מַמְתִּינִים,
הִנֵּה שׁוּב נִרְאֶה אוֹתְךָ מַגִּיעַ, עֵרָנִי, מַשְׁקִיף וְּבוֹחֵן הסּוֹבְבִים.
ּכְאִלּוּ אַתָּה נוֹכַח, מְשׂוֹחֲחִים וְאַף אֶת דֵּעוֹתֶיךָ, אֲנוּ מַזְכִּירִים.
אִם הָיָה לְךָ עַמִּירָם סָפֵק, אִם הוֹסַפְתָּ לְאִיצִיק וְלִי בַּוִּכּוּחִים,
אָז מִטְעֲנֵי זִּכְרוֹנוֹת מִשְּׁנוֹת יוֹבֵל כַּחֲבֵרִים הַסְּפֵקוֹת מְסִירִים
נוּחַ עַל מִשְׁכָּבְךָ בְּשָׁלוֹם, כָּך נָהוּג לוֹמַר לְשׁוֹכְנִים בַּמְּרוֹמִים,
הֱיֵה סָמוּךְ וּבָטוּחַ, חֲבֵרֶיךָ כְּמִשְׁפַּחְתְּךָ, אוֹתְךָ אֵינָם שׁוֹכְחִים.
זוֹכֵר וְאֶזְכָּרְךָ. חברך, אברהם רותם.
|
|
|
| חדשות
|
כתבה אישית של אברהם רותם
אַבְטָחָה אֵינָהּ בִּדּוּר, רְכִילוּת וְסִפּוּרִים לַחֶבְרֶ'ה
הַפָּרָשִׁיּוֹת בַּתּוֹרָה "אַחֲרֵי מוֹת, קְדוֹשִׁים וֶאֱמֹר"
הֵן שֵׁם נִרְדָּף לְתָאֵר ז"ל כְּמוֹפֵת וּכְבוֹדוֹ לִשְׁמֹר.
יֵשׁ וּלְעִתִּים, חֲבֵרִים וּבְנֵי מִשְׁפָּחָה בְּכָךְ מַגְזִימִים
בְּסִפּוּרֵי אָנֶקְדּוֹטוֹת אִם שֶׁחָווּ, אוֹ הָיוּ כְּחוֹלְמִים.
יֵשׁ גַּם וז"ל בְּטֶרֶם לֶכְתּוֹ יְסַפֵּר בְּדִיחוֹת וּבְדוּתָא
שֶׁמִּבִּלְעָדָיו אֵין הַזּוֹכֵר וְיָכֹל לְהָעִיד עַל נְכוֹנוּתָהּ.
אָמְנָם הַבְּדִיחוֹת, אָנֶקְדּוֹטוֹת וְהַבְּדוּתוֹת כָּל כֻּלָּן
שִׁעְשְׁעוּ וּבִדְּרוּ כִּי הז"ל הַזֶּה הָיָה כִּשְׁרוֹנִי כְּלֵיצַן
בְּדִיחוֹתָיו סֻפְּרוּ פְּעָמִים אֵין סְפֹר עַד הָיוּ כֶּאֱמֶת,
עַד אוּלַי מוֹנוּמֶנְט לִשְׁמוֹ יִבָּנֶה וְיִכָּתֵב סֵפֶר לְמֵת.
***
הַקְדָּמָה זוֹ תּוֹצָאָה לִקְרִיאָתִי רֵאָיוֹן בּוֹ סִפֵּר ז"ל,
וְזֶה הֱבִיאַנִי לִכְתֹּב מִלִּים אֵלּוּ, בְּהַכִּירִי אֶת הנ"ל.
לְדִידִי, הַכָּבוֹד לָאִישִׁים וְלִמְאַבְטְחִים יוֹתֵר חָשׁוּב,
מִזֵּכֶר ז"ל, אַף שֶׁהָיָה לֵיצָן מַצְחִיק, בַּדְרָן וְאָהוּב.
שָׁנִים אֲחָדוֹת שֶׁאֲנִי מִתְלַבֵּט אִם לוֹמַר וּלְפַרְסֵם
מַאֲמָר כְּנֶגֶד מְסַפְּרֵי בְּדוּתוֹת מִבְּלִי לְהַזְכִּיר שֵׁם,
בְּעִקְבוֹת סִפּוּר בְּדוּתָא עַל מַנְהִיגַת הַמְּדִינָה ז"ל
שֶׁנּוֹעֲצָה בּוֹ כִּמְאַבְטְחָהּ וְלֹא בָּאַחֵר, מַמָּשׁ בַּמַּזָּל,
אִם לְיָרֵט מְטוֹס נוֹסְעִים לוּבִי וְאִם אוֹתוֹ לְהַפִּיל
וְהוּא שֶׁהִצִּיעַ לָהּ לְהוֹרוֹת לְחֵיל-אֲוִיר לְשַׁגֵּר טִיל
וְאָכֵן הַמָּטוֹס הַלּוּבִי הַזֶּה הֻפַּל מִשְּׁמֵי מִדְבָּר סִינַי.
נִדְהַמְתִּי לְמִשְׁמָע זֹאת, הִתְאַפַּקְתִּי וְנָשַׁכְתִּי שְׂפָתַי.
תַּדְהֵמָתִי בַּעֲבַר כְּתַדְהֵמָתִי הַיּוֹם בְּקָרְאִי הָרֵאָיוֹן,
הַאִם הָאִישִׁים בְּיִשְׂרָאֵל אֱוִילִים רָאשֵׁי הַשִּׁלְטוֹן?!
הִכַּרְתִּי כַּמָּה מֵהֶם וְיוֹתֵר מֵאוֹתוֹ הז"ל וְמִזֶּה הַחַי
וְהִגִּיעַ הַזְּמַן לִקְרֹא לַחֲבֵרִים שֶׁגַּם הֵם יִקְרְאוּ דַּי!
שָׁמַעְתִּי מֵאִישִׁים ומרל"שים עַל הז"ל שֶׁבָּרֵאָיוֹן,
לְעוֹלָם לֹא אֲפָרְטֵם. אָנֹכִי מַקְפִּיד לִשְׁמֹר עִקָּרוֹן,
שֶׁלִּמְּדוּנִי קוֹדְמַי, וְלִמַּדְתִּי רַבִּים וּבְמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים-
אֶת שֶׁהַמְּאַבְטֵחַ עֵד לְצִדֵּי מְאֻבְטָח עָלָיו לְהַפְנִים
עָלָיו לִהְיוֹת כְּאוֹתוֹ "בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה,"
כֻּלָּם הֵבִינוּ שֶׁעִקָּרוֹן זֶה חִיּוּנִי וְאֵינוֹ סְתָם הַטָּפָה.
לְאִישִׁים נִלְוִים מְאַבְטְחִים בַּעֲלֵי יְכוֹלֶת וְהָאֵיכוּת
לְאַבְטֵחַ הַהַנְהָגָה הַדֶּמוֹקְרָטִית בְּהַקְרָבָה וּמְסִירוּת.
הִמָּצְאוּתָם לְצִדֵּי הָאִישִׁים אֵינֶנָּה בִּזְכוּת שַׁיָּכוּתָם,
מוֹצָאָם, אוֹ מִשְׁפַּחְתָּם הֵם שָׁם בִּשְׁלִיחוּת מְדִינָתָם!
וְעִם הַכָּבוֹד לַבַּדְרָן ז"ל אוֹ חַי, לַמְּשָׁרֵת וְלַגִּמְלַאי,
חוֹבָה לְהַצִּיב מַחְסוֹם בִּפְנֵי מְאַבְטֵחַ מְרָכֵל וּבַדַּאי!
לְמַעַן הַגִּלּוּי הַנָּאוֹת,
אֲנִי מוֹדֶה "שֶׁחָטָאתִי" בְּכִתְבֵי סֵפֶר "הָאֱמֶת, חָבֵר"
סֵּפֶר המְסַקֵּר אֶת הָאֵרוּעִים, נִבְדַּק וְזָכָה גַּם לַהֶתֵּר,
סֵפֶר שֶׁנִּתֵּחַ אֶת הַמֶּחְדָּל בְּאַבְטָחַת רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה,
וְהִצְבִּיעַ עַל הַכִּשָּׁלוֹן וְאַשְׁמַת הָאַבְטָחָה הָאֻמְלָלָה.
אברהם רותם.
07.04.2017
09/04/2017
|
|