|
עמוד הבית
>
דברי פרידה לשולה קרת
|
|
שׁוּלָה קֶרֶת הָלְכָה לְעוֹלָמָהּ,
שׁוּלָה אֵינֶנָּה, הָלְכָה לִבְלִי שׁוּב, הֲיִתָּכֵן?
זוֹ שׁוּלָה הָעֲנָוָה, הַצְּנוּעָה וַעֲמוּסַת הַחֵן,
זוֹ הַשׁוּלָה, הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהִרְשִׁימָה אוֹתִי,
בְּשֵׁרוּת הַבִּטָּחוֹן "שִׁינבֶּית" בְּהִתְגַּיְּסוּתִי.
בָּרֹגַע, בְּנִימוּס וּבְיֹשֶׁר לְכָל אָדָם וְנוֹשֵׂא
שׁוּלָה הַמְּסַיַּעַת וְיוֹדַעַת הַכֹּל וּמִי עוֹשֶׂה.
בּוֹר סִיד שֶׁאֵינָהּ מְאַבֶּדֶת טִפָּה וְגַם סוֹד,
שׁוּלָה שֶׁמְּסִירוּת וְנֶאֱמָנוֹת הָיוּ לָהּ לָקֹד.
שׁוּלָה כְּכֹתֶל מַעֲרָבִי לִיהוּדִי דָּתִי מַאֲמִין,
מִטְעָן רַב יֶדַע הַמְּהַלֵּךְ, יָעִיל, כֵּנֶה וְאָמִין.
זוֹ הָיְתָה שׁוּלָה שֶׁהִכַּרְתִּי בְּיוֹמִי הָרִאשׁוֹן,
כָּכָה הָיְתָה לְאֹרֶךְ שָׁנִים עַד הַיּוֹם אַחֲרוֹן.
מָה מֻתָּר וּמָה אָסוּר עַל פִּי הַחֹק וְהַנֹּהַל,
וְכֵיצַד נָכוֹן וְטוֹב מִנְהַלְתִּית לְבַצֵּעַ בְּפֹעַל,
וְכֵיצַד יְהֵא עָדִיף לִפְעֹל מַעֲשִׂית לַמִּמּוּשׁ,
מַמָּשִׁי וְגַם עִנְיָנִי וּלְלֹא מָדוֹן, כַּעַס וְרִגּוּשׁ.
זוֹ שׁוּלָה קֶרֶת וְכָל מַחְמָאָה נוֹסֶפֶת תִּגְרַע,
מִשּׁוּלָה קֶרֶת הַיְּעִילָה הַנֶּאֱמָנָה וְהַמְּסוּרָה.
לִי אִישִׁית, הָיְתָה זְּכוּת לֵהָנוֹת מִקִּרְבָתָהּ
כְּשָׁכֵן בַּקּוֹמָה, כְּרֹאשׁ אֲגַף וּכְרֹאשׁ יְחִידָה.
הִכַּרְתִּיהָ כְּמַזְכִּירָהּ שֶׁל אברוּם שָׁלוֹם ז"ל,
הָיְתָה אָז כְּתַלְמִידָה צַיְתָנִית, מַמָּשׁ כְּחַיָּל,
וְשֶׁנֶּאֱלַצְתִּי לֵילוֹת וְיָמִים בַּמְּשִׂימָה לַהֶעְדֵּר,
הָיְתָה כְּתֹבֶת יְעִילָה לְמִשְׁפַּחְתִּי לְהִתְקַשֵּׁר,
וּלְעֵת עֶזְרָה רְפוּאִית נִדְרְשָׁה לְאֶחָד מִיְּלָדַי,
לֹא רַק לָהֶם, אֶלָּא לְכֻלָּם מֵעוֹזְרַי וּמִפְּקוּדַי ,
שׁוּלָה קֶרֶת זוֹ שֶׁהֵסִירָה דְּאָגוֹת בִּמְסִירוּת
כָּאֵלּוּ הָיוּ מַמָּשׁ בְּעָיוֹתֶיהָ וְעָלֶיהָ הָאַחְרָיוּת.
זָכִיתִי וּלְצִדִּי הָיוּ עוֹזְרוֹת וְעוֹזְרִים מְעֻלִּים,
וְשׁוּלָה עָלִית עַל כֻּלָּם וְאֵין אֵלּוּ סְתָם מִלִּים.
אַךְ לִפְנֵי יָמִים לֹא רַבִּים נָסַעְנוּ יַחַד לָאֵרוּעַ
"הַכֹּל בְּסֵדֶר" עָנִית בַּחִיּוּךְ בְּסִגְנוֹנְךָ הַיָּדוּעַ,
כָּאלּוּ דָּבְקָה בָּךְ סוֹדִיּוּת לָהּ הֻרְגַּלְת שָׁנִים,
לְבַל חֲלִילָהּ, תִּגְרְמִי אִי נוֹחוּת לְמִתְעַנְיְנִים.
"שָׁמַרְת מֶרְחָק" וְתָמִיד בְּנִימוּס וּבַאֲדִיבוּת,
לְבַל תּוֹגִיעִי וַחֲלִילָהּ וְשֶׁמָּא, תִּפָּגֵם חֲבֵרוּת.
וְכָךְ כָּאֵלּוּ בְּדַרְכֵּךְ בְּהַשְׁקֵט הָלַכְת לְעוֹלָמְךְ,
לְבַל יֻפְרְעוּ מַכָּרַיִךְ, שָׁמַרְתְּ סִבְלְךְ לְעַצְמֵךְ.
דְּעִי לְךָ שׁוּלָה קֶרֶת, הֲלִיכָתֵךְ הִיא אֲבֵדָה,
לִי אִישִׁית, כְּלְאַנְשֵׁי שב"כ רַבִּים וּבַיְּחִידָה,
בְּלֶכְתֵּךְ נֶעֶלְמוּ עִמָּךְ דֻּגְמָא וְאוֹת לִצְנִיעוּת,
לְחֲבֵרוּת אֱמֶת, בְּלִי רַעֲשָׁנוּת וּבְלִי צְבִיעוּת.
כְּמוֹ לָרַבִּים בְּאַנְשֵׁי וְגִמְלָאֵי שֵׁרוּת הַבִּטָּחוֹן,
בִּי אֶת נְטוּעָה כְּדֻגְמָא וְסֵמֶל וְלָעַד בַּזִּכָּרוֹן,
נוּחִי עַל מִשְׁכָּבְךְ בְּשָׁלוֹם כָּזֹאת נָהוּג לוֹמַר,
אַשְׁרֵי הָשב"כ שֶׁכָּמוֹךְ הָיוּ בּוֹנָיו אֵלַי מָחָר.
30.07.2019 אברהם רותם.
|
|
|
| חדשות
|
כתבה אישית של אברהם רותם
אַבְטָחָה אֵינָהּ בִּדּוּר, רְכִילוּת וְסִפּוּרִים לַחֶבְרֶ'ה
הַפָּרָשִׁיּוֹת בַּתּוֹרָה "אַחֲרֵי מוֹת, קְדוֹשִׁים וֶאֱמֹר"
הֵן שֵׁם נִרְדָּף לְתָאֵר ז"ל כְּמוֹפֵת וּכְבוֹדוֹ לִשְׁמֹר.
יֵשׁ וּלְעִתִּים, חֲבֵרִים וּבְנֵי מִשְׁפָּחָה בְּכָךְ מַגְזִימִים
בְּסִפּוּרֵי אָנֶקְדּוֹטוֹת אִם שֶׁחָווּ, אוֹ הָיוּ כְּחוֹלְמִים.
יֵשׁ גַּם וז"ל בְּטֶרֶם לֶכְתּוֹ יְסַפֵּר בְּדִיחוֹת וּבְדוּתָא
שֶׁמִּבִּלְעָדָיו אֵין הַזּוֹכֵר וְיָכֹל לְהָעִיד עַל נְכוֹנוּתָהּ.
אָמְנָם הַבְּדִיחוֹת, אָנֶקְדּוֹטוֹת וְהַבְּדוּתוֹת כָּל כֻּלָּן
שִׁעְשְׁעוּ וּבִדְּרוּ כִּי הז"ל הַזֶּה הָיָה כִּשְׁרוֹנִי כְּלֵיצַן
בְּדִיחוֹתָיו סֻפְּרוּ פְּעָמִים אֵין סְפֹר עַד הָיוּ כֶּאֱמֶת,
עַד אוּלַי מוֹנוּמֶנְט לִשְׁמוֹ יִבָּנֶה וְיִכָּתֵב סֵפֶר לְמֵת.
***
הַקְדָּמָה זוֹ תּוֹצָאָה לִקְרִיאָתִי רֵאָיוֹן בּוֹ סִפֵּר ז"ל,
וְזֶה הֱבִיאַנִי לִכְתֹּב מִלִּים אֵלּוּ, בְּהַכִּירִי אֶת הנ"ל.
לְדִידִי, הַכָּבוֹד לָאִישִׁים וְלִמְאַבְטְחִים יוֹתֵר חָשׁוּב,
מִזֵּכֶר ז"ל, אַף שֶׁהָיָה לֵיצָן מַצְחִיק, בַּדְרָן וְאָהוּב.
שָׁנִים אֲחָדוֹת שֶׁאֲנִי מִתְלַבֵּט אִם לוֹמַר וּלְפַרְסֵם
מַאֲמָר כְּנֶגֶד מְסַפְּרֵי בְּדוּתוֹת מִבְּלִי לְהַזְכִּיר שֵׁם,
בְּעִקְבוֹת סִפּוּר בְּדוּתָא עַל מַנְהִיגַת הַמְּדִינָה ז"ל
שֶׁנּוֹעֲצָה בּוֹ כִּמְאַבְטְחָהּ וְלֹא בָּאַחֵר, מַמָּשׁ בַּמַּזָּל,
אִם לְיָרֵט מְטוֹס נוֹסְעִים לוּבִי וְאִם אוֹתוֹ לְהַפִּיל
וְהוּא שֶׁהִצִּיעַ לָהּ לְהוֹרוֹת לְחֵיל-אֲוִיר לְשַׁגֵּר טִיל
וְאָכֵן הַמָּטוֹס הַלּוּבִי הַזֶּה הֻפַּל מִשְּׁמֵי מִדְבָּר סִינַי.
נִדְהַמְתִּי לְמִשְׁמָע זֹאת, הִתְאַפַּקְתִּי וְנָשַׁכְתִּי שְׂפָתַי.
תַּדְהֵמָתִי בַּעֲבַר כְּתַדְהֵמָתִי הַיּוֹם בְּקָרְאִי הָרֵאָיוֹן,
הַאִם הָאִישִׁים בְּיִשְׂרָאֵל אֱוִילִים רָאשֵׁי הַשִּׁלְטוֹן?!
הִכַּרְתִּי כַּמָּה מֵהֶם וְיוֹתֵר מֵאוֹתוֹ הז"ל וְמִזֶּה הַחַי
וְהִגִּיעַ הַזְּמַן לִקְרֹא לַחֲבֵרִים שֶׁגַּם הֵם יִקְרְאוּ דַּי!
שָׁמַעְתִּי מֵאִישִׁים ומרל"שים עַל הז"ל שֶׁבָּרֵאָיוֹן,
לְעוֹלָם לֹא אֲפָרְטֵם. אָנֹכִי מַקְפִּיד לִשְׁמֹר עִקָּרוֹן,
שֶׁלִּמְּדוּנִי קוֹדְמַי, וְלִמַּדְתִּי רַבִּים וּבְמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים-
אֶת שֶׁהַמְּאַבְטֵחַ עֵד לְצִדֵּי מְאֻבְטָח עָלָיו לְהַפְנִים
עָלָיו לִהְיוֹת כְּאוֹתוֹ "בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה,"
כֻּלָּם הֵבִינוּ שֶׁעִקָּרוֹן זֶה חִיּוּנִי וְאֵינוֹ סְתָם הַטָּפָה.
לְאִישִׁים נִלְוִים מְאַבְטְחִים בַּעֲלֵי יְכוֹלֶת וְהָאֵיכוּת
לְאַבְטֵחַ הַהַנְהָגָה הַדֶּמוֹקְרָטִית בְּהַקְרָבָה וּמְסִירוּת.
הִמָּצְאוּתָם לְצִדֵּי הָאִישִׁים אֵינֶנָּה בִּזְכוּת שַׁיָּכוּתָם,
מוֹצָאָם, אוֹ מִשְׁפַּחְתָּם הֵם שָׁם בִּשְׁלִיחוּת מְדִינָתָם!
וְעִם הַכָּבוֹד לַבַּדְרָן ז"ל אוֹ חַי, לַמְּשָׁרֵת וְלַגִּמְלַאי,
חוֹבָה לְהַצִּיב מַחְסוֹם בִּפְנֵי מְאַבְטֵחַ מְרָכֵל וּבַדַּאי!
לְמַעַן הַגִּלּוּי הַנָּאוֹת,
אֲנִי מוֹדֶה "שֶׁחָטָאתִי" בְּכִתְבֵי סֵפֶר "הָאֱמֶת, חָבֵר"
סֵּפֶר המְסַקֵּר אֶת הָאֵרוּעִים, נִבְדַּק וְזָכָה גַּם לַהֶתֵּר,
סֵפֶר שֶׁנִּתֵּחַ אֶת הַמֶּחְדָּל בְּאַבְטָחַת רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה,
וְהִצְבִּיעַ עַל הַכִּשָּׁלוֹן וְאַשְׁמַת הָאַבְטָחָה הָאֻמְלָלָה.
אברהם רותם.
07.04.2017
09/04/2017
|
|