עמוד הבית > דברי הספד איציק לוי לשולה קרת
 
לא רבות הן הדמויות החרוטות עמוק בתוך ליבי כמו דמותה המיוחדת במינה של שולה קרת.
מרגע גיוסי לשירות הביטחון הכללי ועד יציאתי לגימלאות היו תפקידי שלי שזורים באלה של שולה.
אני מניח שחלק לא קטן מאלה שבאו לחלוק לשולה את הכבוד האחרון, הכירו את מעלותיה ופועלה. את מעשיה לקידום הפרט ונועם הליכותיה. את שליטתה בנוהלי העבודה ואת יכולתה לממש אותם. את מלחמותיה לטובת הפרט ואת ויכוחיה ללא פשרות למען העובדים. כל כולה הוקדשה למימוש זכויות העובד הבודד, העובד שזכויותיו נתונות בידיה המיומנות של קצינת המנהלה המעולה שלו. כך יכול היה אחרון המבצעים, לשקוע בעשיה המבצעית בידעו כי ענייניו נמצאים בידים טובות.
דמותה העגמומית משהו, מלווה אותי מאז היוודע דבר מותה בטרם עת. נזכר הנני בשיחותינו הרבות על אגף האבטחה ועובדיו, על השירות בפרט ועל עניינים הקשורים למדינת ישראל בכלל. בבחינת – "מדינת ישראל לאן".
מסירות לתפקיד, אהבת הזולת, צניעות ויושר בלתי מתפשר, היו מתכונותיה הבולטות. לא פעם עמדה מולי כסניגור של עובד, כשבפיה טענות וטיעונים מהסוג של בית הלל. כזו הייתה וכזאת אזכור אותה. אין בפי ואין בזיכרוני אפילו לרגע אחד ויחיד, כעס או טרוניה על התנהגותה או תפקודה המקצועי שכן תפקודה היה תמיד ללא דופי. תפקוד שהוא תולדה של אופיה אוהב האדם.
יהי זכרה ברוך.
  צחי שילר ז"ל  
  חיים זמיר – הייני 1924 - 2007 ז"ל  
  חוויות, אירועים ופרשיות
  שלמה שגב (שטייגמן) ז"ל  
  פרוטוקולי ישיבות ועד  
  הצעות עבודה  
  גבי שלומוב זכרונו לברכה  
  עובד נתן ז"ל  
  הספדים למנשה גיל  
  הספדים למנשה גיל  
  מצבה לעובד נתן  
  עמירם שמיר  
  עמירם שמיר  
  שאול קניג ז"ל  
  דברי פרידה לשולה קרת  
  דברי הספד איציק לוי לשולה קרת  
  יזהר לוי  
  תמונות חדשות מאי 2020  
  תמונות חדשות מאי 2020  
  דברים של אברהם רותם באזכרה לעמירם  
  תמונות נוסטלגיה  
  תמונות נוסטלגיה  
  ארל'ה ובן גוריון  
  גלריה
  בקשות וסיוע לחברים
חדשות


25/11/2014
כתבה אישית של אברהם רותם
אַבְטָחָה אֵינָהּ בִּדּוּר, רְכִילוּת וְסִפּוּרִים לַחֶבְרֶ'ה
הַפָּרָשִׁיּוֹת בַּתּוֹרָה "אַחֲרֵי מוֹת,  קְדוֹשִׁים  וֶאֱמֹר"
הֵן שֵׁם נִרְדָּף לְתָאֵר ז"ל כְּמוֹפֵת וּכְבוֹדוֹ לִשְׁמֹר.
יֵשׁ וּלְעִתִּים, חֲבֵרִים וּבְנֵי מִשְׁפָּחָה בְּכָךְ מַגְזִימִים
בְּסִפּוּרֵי אָנֶקְדּוֹטוֹת אִם שֶׁחָווּ, אוֹ הָיוּ כְּחוֹלְמִים.
יֵשׁ גַּם וז"ל בְּטֶרֶם לֶכְתּוֹ יְסַפֵּר בְּדִיחוֹת וּבְדוּתָא
שֶׁמִּבִּלְעָדָיו אֵין הַזּוֹכֵר וְיָכֹל לְהָעִיד עַל נְכוֹנוּתָהּ.
אָמְנָם הַבְּדִיחוֹת, אָנֶקְדּוֹטוֹת וְהַבְּדוּתוֹת כָּל כֻּלָּן
שִׁעְשְׁעוּ וּבִדְּרוּ כִּי הז"ל הַזֶּה הָיָה כִּשְׁרוֹנִי כְּלֵיצַן
בְּדִיחוֹתָיו סֻפְּרוּ פְּעָמִים אֵין סְפֹר עַד הָיוּ כֶּאֱמֶת,
עַד אוּלַי מוֹנוּמֶנְט לִשְׁמוֹ יִבָּנֶה וְיִכָּתֵב סֵפֶר לְמֵת.
                            ***
הַקְדָּמָה זוֹ תּוֹצָאָה לִקְרִיאָתִי רֵאָיוֹן בּוֹ סִפֵּר ז"ל,
וְזֶה הֱבִיאַנִי לִכְתֹּב מִלִּים אֵלּוּ, בְּהַכִּירִי אֶת הנ"ל.
לְדִידִי, הַכָּבוֹד לָאִישִׁים וְלִמְאַבְטְחִים יוֹתֵר חָשׁוּב,
מִזֵּכֶר ז"ל, אַף שֶׁהָיָה לֵיצָן מַצְחִיק,  בַּדְרָן וְאָהוּב.
שָׁנִים אֲחָדוֹת שֶׁאֲנִי מִתְלַבֵּט אִם לוֹמַר וּלְפַרְסֵם
מַאֲמָר כְּנֶגֶד מְסַפְּרֵי בְּדוּתוֹת מִבְּלִי לְהַזְכִּיר שֵׁם,
בְּעִקְבוֹת סִפּוּר בְּדוּתָא עַל מַנְהִיגַת הַמְּדִינָה ז"ל
שֶׁנּוֹעֲצָה בּוֹ כִּמְאַבְטְחָהּ וְלֹא בָּאַחֵר, מַמָּשׁ בַּמַּזָּל,
אִם לְיָרֵט מְטוֹס נוֹסְעִים לוּבִי וְאִם אוֹתוֹ לְהַפִּיל
וְהוּא שֶׁהִצִּיעַ לָהּ לְהוֹרוֹת לְחֵיל-אֲוִיר לְשַׁגֵּר טִיל
וְאָכֵן הַמָּטוֹס הַלּוּבִי הַזֶּה הֻפַּל מִשְּׁמֵי מִדְבָּר סִינַי.
נִדְהַמְתִּי לְמִשְׁמָע זֹאת, הִתְאַפַּקְתִּי וְנָשַׁכְתִּי שְׂפָתַי. 
תַּדְהֵמָתִי בַּעֲבַר כְּתַדְהֵמָתִי הַיּוֹם בְּקָרְאִי הָרֵאָיוֹן,
הַאִם הָאִישִׁים בְּיִשְׂרָאֵל אֱוִילִים רָאשֵׁי הַשִּׁלְטוֹן?!
הִכַּרְתִּי כַּמָּה מֵהֶם וְיוֹתֵר מֵאוֹתוֹ הז"ל וְמִזֶּה הַחַי
וְהִגִּיעַ הַזְּמַן לִקְרֹא לַחֲבֵרִים שֶׁגַּם הֵם יִקְרְאוּ דַּי!
שָׁמַעְתִּי מֵאִישִׁים ומרל"שים עַל הז"ל שֶׁבָּרֵאָיוֹן,
לְעוֹלָם לֹא אֲפָרְטֵם. אָנֹכִי מַקְפִּיד לִשְׁמֹר עִקָּרוֹן,
שֶׁלִּמְּדוּנִי קוֹדְמַי, וְלִמַּדְתִּי רַבִּים וּבְמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים-
אֶת שֶׁהַמְּאַבְטֵחַ עֵד לְצִדֵּי מְאֻבְטָח עָלָיו לְהַפְנִים
עָלָיו לִהְיוֹת כְּאוֹתוֹ "בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה,"
כֻּלָּם הֵבִינוּ שֶׁעִקָּרוֹן זֶה חִיּוּנִי וְאֵינוֹ סְתָם הַטָּפָה.
לְאִישִׁים נִלְוִים מְאַבְטְחִים בַּעֲלֵי יְכוֹלֶת וְהָאֵיכוּת
לְאַבְטֵחַ הַהַנְהָגָה הַדֶּמוֹקְרָטִית בְּהַקְרָבָה וּמְסִירוּת.
הִמָּצְאוּתָם לְצִדֵּי הָאִישִׁים אֵינֶנָּה בִּזְכוּת שַׁיָּכוּתָם,
מוֹצָאָם, אוֹ מִשְׁפַּחְתָּם הֵם שָׁם בִּשְׁלִיחוּת מְדִינָתָם!
וְעִם הַכָּבוֹד לַבַּדְרָן ז"ל אוֹ חַי, לַמְּשָׁרֵת וְלַגִּמְלַאי,
חוֹבָה לְהַצִּיב מַחְסוֹם בִּפְנֵי מְאַבְטֵחַ מְרָכֵל וּבַדַּאי!
לְמַעַן הַגִּלּוּי הַנָּאוֹת,      
אֲנִי מוֹדֶה "שֶׁחָטָאתִי" בְּכִתְבֵי סֵפֶר "הָאֱמֶת, חָבֵר"
סֵּפֶר המְסַקֵּר אֶת הָאֵרוּעִים, נִבְדַּק וְזָכָה גַּם לַהֶתֵּר,
סֵפֶר שֶׁנִּתֵּחַ אֶת הַמֶּחְדָּל בְּאַבְטָחַת רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה,
וְהִצְבִּיעַ עַל הַכִּשָּׁלוֹן וְאַשְׁמַת הָאַבְטָחָה הָאֻמְלָלָה.                         
אברהם רותם.
07.04.2017
      

09/04/2017

פותח ע"י סופטמדיה בניית אתרים